ערב עקירת גוש קטיף וגירוש המתיישבים, הגה חנן את קרן 'מאמין וזורע'. הוא אסף כספים מהציבור הרחב שמטרתם היתה לממן את הפעילות החקלאית של תושבי הגוש בחקלאות עד היום האחרון. וכך החקלאים שנטעו וזרעו והמשיכו לעבד את אדמתם עד לגירוש עצמו ממש. הם פעלו כי ידעו שהקרן תיתן להם את הגיבוי הכלכלי במקרה שהגירוש יתרחש – כפי שאכן קרה. כשחנן גייס את הכספים, הוא הודיע לציבור: " היום אתם נותנים את הכסף שלכם כהלוואה. היה וחלילה יקרה גירוש ההלוואה שלכם תהפוך לתרומה. היה והגירוש יתבטל הכסף יחזור לבעליו והחקלאים יוכלו להמשיך ולהפריח את אדמתם".
אומר נחי אייל: "כך לימד אותנו חנן בכל התנהלותו ומהלך חייו, שחסד ותורה זה אותו דבר. חנן חי חיי תורה שהם חיי חסד וחיי חסד שהם חיי תורה.
"ואם הייתי חושב מה נוכל לעשות כדי להמשיך את דרכו של חנן,
שלא היה חפץ במצבה גדולה או בכיכר ענקית שתיקרא על שמו, אלא דווקא להמשיך בדרך החסד, ולהוסיף אור וטוב לזולת. ואני מאמין שדרך זו תסב לו נחת רוח במרומים.
אני קורא לכם בואו תצטרפו אלינו לאורות חסד ולתת כתף למפעל הענק הזה שמסייע לנזקקים".
