הרמח"ל היה איש אשכולות שהיקף התעניינותו וידיעותיו חורגים הרבה מגבולותיו של רב או חוקר בזמנו ובזמנים רבים לפניו ולאחריו. ייחודו התבטא בכך ששלושת הזרמים המרכזיים ביהדות באותם זמנים של סוף המאה ה-18, שעיצבו את דמותה במאה ה-19 כולה – החסידות מזה, ההתנגדות מזה (או, אם תרצו, תנועת המוסר של ר' ישראל סלנטר), וההשכלה מזה – הושפעו השפעה עצומה מיצירתו. 

ההשכלה הושפעה מיצירותיו הדרמתיות. הרמח"ל נחשב בעני רבים מחוקרי הספרות כראש הספרות והשירה המודרנית. במחזות שלו, כמו שמשון הגיבור, לישרים תהילה או מגדל עוז, הוא קנה את עולמו. לא מזמן אפילו הוצגה בירושלים הצגה המתבססת על יצירתו.

החסידות נטלה בעיקר את ספרי הקבלה של הרמח"ל, והם היו לה יסודות לכל תפיסת העולם החסידית-קבלית, שתירגמה את הקבלה מספירות למידות, ואולי עוד נעמוד על זה קצת. הספר "קל"ח פתחי חכמה", הוא אחד מספרי היסוד של הרמח"ל. דרך אגב, הספר יצא בהוצאה חדשה, עם פירושו של הנזיר, ר' דוד הכהן, שהיה כל ימיו דבוק ברמח"ל. יש לי כאן גם את ספרו של הנזיר "קול הנבואה", או אם תרצו "ההיגיון העברי השמעי", אחד הספרים העמוקים ביותר שנכתבו בתורת הסוד. הוא לא מוכר לאנשי האקדמיה די הצורך, ועולה על מחקריהם לאין ערוך. הנזיר רואה בשתי הדמויות של מאות השנים האחרונות, הרמח"ל מזה והרב קוק מזה, את מעצבי תורת הסוד לדורנו. ובכן – חצי הספר מוקדש לרמח"ל. וגם בספרי אורות הקודש על הרב הוא מראה את היחס שבין שניהם. הרב קוק העריך מאוד את הרמח"ל, והיה הולך תמיד עם "קיצור מסילת ישרים". בעלי החסידות הושפעו מתורתו של הרמח"ל, ומהספר "קל"ח פתחי חכמה", המסכם את כל תורת הקבלה לימינו.

ואילו המתנגדים וכל תנועת המוסר, תנועתו של הרב ישראל סלנטר – מי שמכיר את ישיבות קלן, חברון וסלובודקה, ואת ההשפעה האדירה שהייתה לה, בעיקר בליטא ובסביבותיה, כל אלה ראו בספר "מסילת ישרים" את ספר ההנחיה, ואמרו שכמו השולחן ערוך בהלכות – כך מסילת ישרים במידות ובבניין האישיות. וזה לא מתחיל מתנועת המוסר, אלא עוד מהגאון מווילנא, שאמר שאילו היה הרמח"ל חי בדורו היה הולך אליו ברגל כדי לשמוע ממנו מוסר. וכשהגיע אליו הספר 'מסילת ישרים' הוא לבש בגדי חג כדי לקנות את הספר. ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון, אומר: "מסילת ישרים יהא מנהלך".

אם כך, אנחנו רואים את העובדה ששלושה זרמים שבעצם היו צרים זה לזה – החסידות, ההתנגדות וההשכלה, שרבו ביניהם על כל דבר – התאחדו סביב הרמח"ל. זו תופעה מופלאה שבאמת מצוינת על ידי בעל האנציקלופדיה התלמודית כביטוי לייחודו של הרמח"ל.

אבל אם אנו סבורים שעובדה זו מלמדת על היחס שלו זכה הרמח"ל בחייו, אז תנוח דעתכם. אין כמעט איש בתולדות ישראל של הדורות האחרונים שסבל רדיפות וצרות וייסורים כמו הרמח"ל, ואני אומר את זה, כי יהודי פשוט שלומד מסילת ישרים חושב לעצמו שמחבר ה'מסילה' הוא ודאי איזה זקן חכם שלמד הרבה תורה, ישב בישיבה וכתב. ולא היא. כבר העובדה שנפטר בגיל 40 ממגפה בעכו עם אשתו ובנו, והעובדה שכבר מגיל 20 הוא סובל רדיפות שנמשכות כעשרים שנה, מיטלטל ממקום למקום – מלמדת שהדברים היו אחרים.